עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
Loading
ספטמבר 9, 2012
(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

אני זוכר אותם מתקופת הילדות – כשהייתי חולה זה היה בגלל החיידקים, כשהיו לי בעיות בשיניים (לא היו לי) אלו היו קריוס ובקטוס, וכשהאוכל נרקב היו אלו אותם חיידקים. אסור להשתעל ליד תינוקות כדי שהחיידקים לא יעברו, אם חולים לא שותים מאותו בקבוק שלא יעברו חיידקים, בעצם – עדיף גם להימנע כשבריאים. בגלל החיידקים.
אח"כ הבנתי שצריך לחסל אותם. כשאתה חולה – קח אנטיביוטיקה, שתה רק חלב מפוסטר-על, שטוף היטב ידיים ושמור על הניקיון.

לבסוף למדתי שיש להם גם חשיבות, שהם חלק מהגוף, שצריך אותם כדי לעכל, כדי לשמור על איזון. אבל אז זה כבר היה מאוחר מידי – את החוקים שנטבעו בילדות קשה מאוד לשנות, זה דורש תהליך לימודי ארוך.  

היום אחרי המסע הארוך והמפותל אני יכול להגיד בברור שלא רק שלא צריך לחסל אותם, צריך לשתף איתם פעולה. כדי להבין את המערכת לעומקה יש ללמוד לעבוד איתם ביחד, כן, עם החיידקים.

החיידקים לא היו ידועים לאדם עד לפני כ-300 שנים, אולם לאורך כל ההיסטוריה האנושית שיתף האדם פעולה עם החיידקים כך שפעולותיהם שימשו לתועלתינו – גם מבחינה פיזית, בשמירה על האיזון החיידקים בגוף, וגם מחוץ לגוף בשמירה על מזון (הפיכתו למזין, דישון ועוד). אחרי שהאדם למד על קיומם הוא החל להשמיד אותם באמצעים כמו תרופות אנטיביוטיות, פיסטור וחומרי ניקוי שונים. 

לאחרונה שאל אותי מישהו בפייסבוק: "האם התססה זה לא תהליך של ריקבון?"
השאלה העלתה אצלי את הצורך לבדוק ולכתוב שוב על הנושא. להעמיק בהבנה שכל תהליך כזה – התססה קומפוסט ועוד… הוא תהליך של שיתוף פעולה עם החיידקים.
ברשומות הקרובות כאן אני מתכוון לעסוק בחיידקים, ובעיקר – באוכל וחיידקים, אבל לא רק.

היום אניח את הבסיס להמשך.

 הספרים העיקריים שעיצבו את הידע שלי בנושא:

  1. Rethinking Pasteur's Germ Theory  מאת  Nancy Appleton   
  2. wild fermentation  ספר על התססה, שיצא ממש לאחרונה בגרסה חדשה בשם: The art of Fermentation, שכתב Sandor Ellix Katz. ספר מאיר עיניים דרכו אפשר ללמוד להתסיס הכל.
  3. גם העובדה שהתחלתי לעשות קומפוסט והכרתי את הספר "זבל אנושי" שכתב ג'וזף ג'נקינס תרמה להבנה שלי
  4. ובימים האחרונים אני מתקדם עוד יותר בהבנה שלי את הנושא עם ספר שיצא ממש לפני שבוע בשם “An Epidemic of Abcence: A New Way of Understanding Allergies and Autoimmune Diseases
    ספר מרתק שנכתב על-ידי Moises Velasquez-Manoff  על הקשר בין סטריליות, חיידקים, טפילים ומחלות העולם המודרני.

 

 

פעמיים כתבתי-אני על הנושאים הללו:
את התיזה לתואר MA  כתבתי על ההיסטוריה המקומית של שימור המזון והיא עסקה רבות בהתססה.
וגם כתבתי פעמיים על מיסו – פעם ראשונה באריכות ופעם שנייה בקצרה.

ואפילו התנסיתי:
התססתי, קימפסטי, חליתי והבראתי והנה דוגמא מהזמן האחרון:

לפני כמה חודשים למדתי מחברי ירמוק כיצד הוא מכין את החריף המותסס שלו: הוא לוקח פלפלים אדומים חריפים (עכשיו ממש העונה), טוחן אותם, מוסיף 1/30 מלח (ק"ג מלח לכל 30 ק"ג פלפלים), מערבב ומניח לתסוס בקערה באויר הפתוח (אני שמתי על הקערה מגבת רטובה, כדי לשמור על הלחות).
אחרי ארבעה עד חמישה ימים, אחרי שהתערובת עולה ותוססת ומגיעה לשיא התסיסה – מערבבים, מכניסים לכלי אטום ושומרים.
החריף הזה נשמר לפחות שנה אם לא יותר. והוא ממכר.
יש לנו כבר שני דליים וחצי מוכנים לשנים הקרובות.

+++++++++++++

 כאמור, ארבעת הרשומות הקרובות תעסוקנה בהתססה:

  1. התססה מקומית – על התססה בהיסטוריה של א"י ועל בריאות.
  2. התססה כיום – הוראות למתסיס, המתחיל ביקור אצל חבר מתסיס ותוסס.
  3. חיידקים, טפילים ואיזון – המערכת החיידקית והפרזיטים שלנו (כולל תולעי מעיים).
  4. הרשומה הרביעית תהיה אירוח או ראיון בנושא קומפוסט. 

 


 

ע-ו-ד

סדרת החיידקים בבלוג –

  1. ההיסטוריה של ההתססה
  2. חיידקים ומיקרואוגניזמים אחרים במערכת העיכול בשלושה ספרים
  3. פעילות מעיים תוססת חשובה לבריאות הגוף כולו – ציטוט מספרו של ולסקז-מנוף

16 תגובות על “מבוא לחיידקים”

  1. גבי הגיב:

    אני מאוד מעריך את הידע שלך בהיסטוריה של המזון (תחום היתמחותך), וגם מעריך את דיעותיך הפרטיות בנושאי בריאות ומזון (אע"פ שאני לא תמיד מסכים עימן). חבל שברשימת הספרים שפירטת אין ספר מבוא רציני (ברמת אוניברסיטה) על מיקרוביולוגיה. בכל זאת, אם אתה מתחיל ללמד גם מיקרוביולוגיה…

    • הי גבי.
      תודה על התגובה.
      אורי לא מלמד מיקרוביולוגיה, זה בלוג…
      הוא מביא את הנושא מתוך נקודת המבט של הדברים בהם הוא עוסק.בדומה למה שעשה (בעבודת המאסטר שלו)

      • גבי הגיב:

        הי טלי.
        תודה על תגובתך. אני בהחלט מודע לכך שאורי לא מלמד מיקרוביולוגיה, אבל אני חושב שחלק מהקוראים שלו (בבלוג וב-YNET) אולי כן חושבים כך. מדובר באמירה כללית שאינה מיוחסת רק לאורי. זה המצב בכל פעם שאנשים שמבינים בעיקר במזון ובבישול מתחילים גם לדבר גם על מיקרוביולוגיה, אקולוגיה מיקרוביאלית ומחלות.
        אינני מכחיש שלאורי יש ידע נרחב בנושא. בתחום התסיסה הוא יכול ללמד את רוב המיקרוביולוגים שאני מכיר, אבל הוא אינו מיקרוביולוג (או ביולוג) וזוית הראיה שלו בנושא מצומצמת מדי. הסיבה שציינתי "ספרות מבוא אקדמית" בתגובתי הקודמת, היא שלא קשה להרחיב את הידע בנושא. אורי הוא איש אשכולות שלא תהיה לו בעיה להפוך גם למיקרוביולוג חובב, רק חבל שהוא מסתפק בקריאת ספרים מעניינים אך "פופולריים" (כלומר ספרי מדע פופולרי) ולא מנסה תחילה ללמוד את התחום באופן רציני ע"י ספרים משעממים אך מעמיקים.

  2. מאיר גלזר הגיב:

    הכתבה הבאה וודאי תעזור לנו להבין טוב יותר, למה חיידקים, הם לא אבי אבות הטומאה – http://ideas.calcalist.co.il/?p=164 :devil:

  3. אילנה זקס הגיב:

    מה עושים עם הפלפל המותסס?

  4. עדנה בן יעקב הגיב:

    ביום שישי האחרון בסדנת לחם השאור טעמנו מהפלפלים, סוף!!
    למעשה גם אכלנו לחם שאור-לחם עם חיידקים, גם הוא עבר התססה.
    מומלץ ביותר!!

  5. מרב קרנרמן הגיב:

    טור מעניין ביותר.. מחכה לבאות.
    הבעיה בהרגלי תזונה והיגיינה זה לא רק שהרגלים אלו מוטבעים בך, אלא גם כי מצע הפלורה והפיטריות כבר התקבעו בגופך ואת מערכם קשה מאוד לשנות (למשל אם לתינוק ניתנה, בתדירות גבוהה, אנטיביוטיקה ששינתה והרסה חלק נכבד מהחיידקים המועילים לו, האיזון בגופו מופר וגורם לפטריות וחיידקים פחות טובים להתקבע ולהיות דומיננטים).
    לחם השאור של אורי הוא אכן לחם נפלא. שאור קבלתי מאורי לפני כשנתיים ועשיתי/ אפיתי לפחות פעמיים בשבוע ושמרתי על השאור, דאגתי לו, הזנתי אותו (כשהוספתי לו קמח ומים כדי לאפות כיכר חדשה) אך לפני כחודש נסעתי לשבועיים ו..השאור התקלקל והתמלא עובש. מאז אופה לחם עם שמרים תעשייתיים (זה מבאס) ומחכה שיהיה קצת פחות חם על מנת לגדל שאור.

  6. […] התחלנו בשבוע שעבר סדרה של חמש רשומות בנושא חיידקים ומערכות היחסים שלנו […]

  7. […] באתר שלנו תמצאו הרבה מתכוני התססה להתנסות בהם: באגף הכבושים באתר יש זיתים, צלפים, לימונים וסרדינים. באגף מוצרי החלב ותחליפיו יש יוגורט קשיו וגבינת קשיו. מחמצת שאור, איתה אפשר להכין לחם ועוד שלל מאפים… רוטב הפלפלים החריף שמופיע ברשומה הראשונה בנושא חיידקים […]

  8. […] החיידקים בבלוג – מבוא ההיסטוריה של ההתססה התססה מעשית חיידקים […]

  9. […] כשהתחלתי בסדרת החיידקים, הבטחתי שבסופה אגיע לנושא הקומפוסט ואף חשבתי לראיין מישהו או לארח כותבת אורחת בבלוג. אבל הגעתי אל הרשומה האחרונה בסדרה ועכשו אני רוצה לקחת אותה לכיוון קצת אחר – לכתוב קצת על ההתנסות שלי, ועל החשיבות של זבל ופסולת בעיני. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *