הפודקאסט על הרמב"ם – פרק שלישי

עיונים והרהורים במשנתו הרפואית של הרמב"ם: הפודקאסט על הרמב"ם

פרק שלישי – מזגים

ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק, היסטוריון של תזונה מקומית, ודניאל טייב, תזונאי, משוחחים על רפואת הרמב"ם.
בשיחות נוגעים אורי ודניאל בהיסטוריה של הרפואה באזורנו, בתיאוריה הרפואית בתקופת הרמב"ם, בכתביהם של בני-דורו ועוד.

RambamPic

 

הפרק השלישי

(לחצו על הכפתור המשולש לשמיעת הפרק, או לחצו כאן)

 


תוכן:

 

רפואה ערבית-מקומית עתיקה:

 

  • תזכורת לנושאים שעלו בפרק השני (יסודות).
  • הסיפור שגרם לד"ר אורי מאיר-צ'יזיק לעסוק ולחקור את הרפואה העתיקה.

 

מזגים:

 

  • הגדרת המזגים – הערבוב של היסודות יוצר איכות מסוימת. את האיכות הזו אנו יכולים לבטא באמצעות מזג (כלי מדידה של האיכות).
  • תשעה מזגים:
    • ארבעה מזגים בסיסיים: חם (מגיע מהאוויר והאש), קר (מגיע מהאדמה והמים), יבש (מגיע מהאש והאדמה), לח (מגיע מהמים והאוויר).
    • ארבעה מזגי ביניים: קר-לח (מים), לח-חם (אוויר), חם-יבש (אש), יבש-קר (אדמה).
    • המזג האחרון: המזג המאוזן, אך לעולם לא יהיה איזון מושלם. איזון הוא דבר יחסי.
  • זיהוי המזג הדומיננטי אצל האדם, והאם ישנם כמה מזגים המרכיבים את האדם?
  • אבחון המזג של האדם על-פי הרפואה העתיקה (אינטואיציה) והשוואה לרפואה המודרנית (מדע מדויק).
  • היכולת לסווג כל דבר בעולם לפי המזגים (עונות, איברים, מזונות, טעמים, מצבים נפשיים, אנשים, המחזור החודשי…).
  • מזג הוא רק נטייה מכיוון שהוא משתנה במשך הזמן לפי השפעות שונות, אין מדדים מוחלטים.
  • השימוש באינטואיציה שלנו כדי להבין את המזגים.
  • חילוקי דעות על המזגים לאורך ההיסטוריה.
  • החיים עצמם הם חום שמזוג בלחות, דימוי הפתילייה. לעומת, המוות שמתבטא ביובש וקור.
  • המזגים והרפואה העתיקה כחלק מהתרבות המקומית.

מזגים

ספרים שהוזכרו:

  • תרגום לעברית מלפני כ-500 שנה (1000 עמודים) של ספר הרפואה המרכזי הבסיסי הגדול של הרפואה הערבית – אלקאנוּן פי אלטִבּ – "הקנון של הרפואה" (ידוע גם כ"הקנון הגדול") מאת אבן סינא.  http://www.hebrewbooks.org/22632
  • מאמר – נכתב על הכפרים בצפון איראן, בהם כל אישה שהלכה לשוק ידעה לסווג את כל המאכלים בשוק לפי המזג שלהם. Christian Bromberger "Eating habits and cultural boundaries in Northern Iran“ 1985
  • ספר המזונות והתרופות מאת יצחק בן-סולימן הישראלי, רופא יהודי-טוניסאי מהמאה ה-10, חי עד גיל 95. (קיים רק בשפה ערבית)
  • הדוקטורט של ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק – http://www.mazon-izun.com/wp-content/uploads/2011/11/%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%98.pdf
  • האיגרות שנשלחו בין אבן בוטלאן לאבן רצ'ואן – Joseph Schacht and Max Meyerhof, The Medico-Philosophical Controversy Between Ibn Butlan of Baghdad and Ibn Ridwan of Cairo. Cairo, 1937.
  • ספר: צרי הגוף מאת רבי נתן בן יואל פלקירה, רופא יהודי שחי בספרד במחצית השנייה של המאה ה-13. זהר עמר ויעל בוכמן, צרי הגוף לרבי נתן בן יואל פלקירה. בר-אילן, 2004.
  • טקסט של הרמב"ם שאיבחן מטופל לפני כ-800 שנה, תורגם על-ידי ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק- ידוע בשמו הפופולארח "ספר הקצרת" או "האגרת על הקצרת".

 

מושגים שהוזכרו:

אדמה מאוזנת

הֶקֵּשׁ (בערבית: قياس, "קיאס")

 

דמויות שהוזכרו:

הרמב"ם (רבנו משה בן מימון) – רופא פילוסוף ומנהיג יהודי בן המאה ה-12 לספירה.

אבן סינא (שם מלא: אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן סינא) – רופא ופילוסוף ערבי מוסלמי בן המאה ה-10 לספירה.

פרופסור אפרים לב – אתנו-בוטנאי, חוקר צמחי מרפא בהיסטוריה. כתב את הספר – א' לב, סממני המרפא של ארץ-ישראל וסביבותיה בימי הביניים, תל-אביב 2002.

שני רופאים: אבן בטלאן (נוצרי מבגדד) , אבן רצ'ואן (מצרי מקהיר).הרופא הבגדאדי אבן בטלאן והרופא המצרי אבן רצ'ואן, פעלו באמצע המאה ה-11.

רבי יהודה אלחריזי – רבי יהודה אל-חריזי היה משורר ויוצר שעסק גם בתרגום טקסטים מערבית לעברית, נולד בטולדו בשנת 1165 ומשם בבגרותו נדד לפרובנס. אחד מחיבוריו המפורסמים ביותר הוא "תחכמוני" הכולל 50 מקאמות, בעברית, המספרות את סיפורי מסעותיו.

 

 


 

כתבה את התקציר: עינב כהן


גרסת הדפסה גרסת הדפסה
שתפו דף זה

קורסים וסדנאות
הרצאות
קייטרינג
מעדנייה
ליקוט

חיפוש באתר