ביקור במכון וולקני

(אורי מאיר-צ'יזיק)
היום פגשתי במכון וולקני חוקרים צעירים וחדורי מוטיבציה, שמה שמעניין אותם זה להביא לצלחת שלנו מזון יותר איכותי. סיירתי במעבדות ולמדתי רבות על המחקר בנוגע לאחסון המזון. בהמשך, גם הרציתי בפני סגל המכון לאחסון (אלו שחוקרים ומפתחים את דרכי האחסון של הירקות והפירות שלנו).
אמנם הרציתי על אחסון בעולם העתיק, אך מהר מאוד גלשנו לשיחה על רעב וחקלאות קהילתית.
נראה לי שאנחנו בדרך לכמה שיתופי פעולה מעניינים.
נ.ב.
קיבלתי שם אישוש לכך שאחד הדברים החשובים ביותר בערכו התזונתי של הפרי הוא קטיפתו כמה שיותר קרוב לזמן ההבשלה.
גרסת הדפסה גרסת הדפסה

עדכון מצב הרעב

(אורי מאיר-צ'יזיק)

נתונים חדשים של ארגון הבריאות העולמי – כיום 11% מאוכלוסיית העולם רעבים, והרעב נמצא בעלייה.
לעיתים אנחנו מתבלבלים לחשוב שמצב הרעב בעולם הוא תופעת טבע מחויבת-המציאות. אך חשוב לזכור שזה כבר מזמן לא כך, מזמן. הרעב הוא תופעה מעשה ידי אדם – יש בעולם מספיק אוכל כדי להאכיל את כולנו ברווחה, אם היינו מחלקים את כל המזון בעולם לכל בני-האדם היה כל אחד מקבל יותר מ-2900 קלוריות ליום שזה 123% ממה שנדרש לאדם. אך המזון אינו מתחלק כך. בישראל בשנת 2014, הערך הקלורי של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה הישראל היה 3712 קלוריות לנפש ליום, הרבה יותר ממה שנדרש, ועדיין יש בקרבנו אנשים רעבים.
כבר יש לנו מספיק מזון כדי להאכיל את כולם, השאלה היא האם אנחנו בוחרים להתייחס למזון כאל מוצר בשוק החופשי, אז אין בעיה להשמיד מזון כדי להעלות מחירים, לזרוק מזון שאיננו סחורה יפה וכו'…. או שננסה לחשוב על המזון כעל מוצר יסוד בסיסי ונעמיד את מיטב מוחותינו לפענח כיצד ליצור שוק מזון שבאמת יכול להאכיל את כולם, כי החקלאות התאגידים הנוכחית לא עובדת בשביל חלק ניכר מאיתנו.

כאן הנתונים של ארגון הבריאות העולמי: http://www.fao.org/state-of-food-security-nutrition/en/
———-

ע-ו-ד

מאמר של אורי על רעב
גרסת הדפסה גרסת הדפסה

מתנה לשנה טובה ובריאה

שלומות!

כאן צוות המרכז להנהגת הבריאות, השתלטנו לנו קצת על הבלוג הזה.   :whistle:
ראש השנה מתקרב ואנחנו שוברות את הראש מה אפשר לתת, שיהיה מקורי, שיהיה מעשי, שיהיה משמח, שיתאים לכל חוגג וחוגגת.
ומכיוון שאנחנו שוברות את הראש, החלטו שגם אתם ואתן.

כך יצא שלקראת החגים אנחנו מציעים לכם את שוברי המתנה שלנו – מתנה לחובבי-האוכל, מתנה לאוהבי הטבע, מתנה לסקרני-התזונה ומתנה למי שרוצים שינוי בחייהם.

בחרנו שלושה מהשוברים האהובים ביותר שלנו – סיור ליקוט זוגי, הזמנה זוגית לסעודה והשתתפות זוגית בסדנת אפייה\התססה\בישול.

עבור מי שלא יודעים מה בדיוק לתת – הכנו גם שובר נוסף שפשוט תוכלו לבחור כמה לתת.

תמונה5

שובר מתנה פתוח שמתאים לשימוש בכל הפעילויות שלנו, כולל הקורסים השנתיים ומסלול הלימודים. הסכום – לבחירתכם.

 

תמונה4.png

שובר מתנה זוגי לסיור ליקוט – 390 ש"ח. השובר מקנה השתתפות בכל סיור ליקוט המופיע באתר שלנו, וכולל: השתתפות בסיור ליקוט לבחירה עבור שני אנשים (או בשני סיורים עבור אדם אחד), כולל ארוחת שטח צמחונית.

 

 

תמונה6

שובר מתנה זוגי לסעודה לימודית – 280 ש"ח. השובר מקנה השתתפות זוגית לסעודה לימודית חגיגית לבחירה במרכז להנהגת הבריאות.

 

תמונה7

שובר מתנה זוגי לסדנת בישול בריא – 390 ש"ח. השובר מקנה השתתפות זוגית בסדנא אחת (או השתתפות יחיד בשתי סדנאות) מתוך מגוון סדנאות הבישול\אפייה\התססה שבאתר , המתקיימות בכל הארץ. לא כולל סדנאות של יום שלם.

:heart:

מתנה מכל הלב והנשמה.

שתהיה שנה טובה ומבריאה לכולנו :heart:

גרסת הדפסה גרסת הדפסה

כמה סוכר יש לך בדם?

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

אז כמה סוכר יש לנו בדם? 
זו שאלה כל כך חשובה ומעטים מאיתנו יודעים את התשובה עליה. לרוב האנשים דווקא יש תשובות, רובנו זוכרים את מדדי הסוכר שכתבו לנו בתוצאות בדיקות הדם – 80 או 90. אנחנו אפילו יודעים אם זה מספר טוב או לא. אבל מה זה אומר? 90 מה? 90 ק"ג סוכר בדם? 90 כפיות סוכר בדם? 90 מ"ל סוכר בדם? מה אומרים המספרים הללו? כל הזמן מזהירים אותנו מכמויות יותר מידי גדולות של סוכר בתזונתנו, אך כמעט אף אחד לא יודע כמה סוכר יש לו בדם ביחידות ברורות, כאלה שמתכתבות עם היחידות היומיומיות המוכרות לנו. למשל – בכפיות.
אז ככה. המספר הנקוב בתוצאות בדיקות הדם הוא במיליגרם סוכר לדציליטר דם. משמע, שמי שרמת הסוכר בדם שלו היא 90, יש לו 90 מיליגרם סוכר לכל דציליטר דם. לאדם מבוגר בממוצע יש בין 4.5 ל- 5.6 ליטר דם. לנוחות החישוב, נאמר – 5 ליטר דם. דציליטר הוא עשירית הליטר, כך שב-5 ליטר דם יש 50 דציליטר. 90 מ"ג סוכר בכל דציליטר, הם 4,500 מ"ג סוכר בכמות הדם הממוצעת של אדם מבוגר שהם 4.5 גרם.
עכשיו במונחים מובנים יותר – בכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, משמע בכל מחזור הדם שלנו יש ככפית וחצי סוכר, לערך. פרט שחשוב לזכור הוא שגופם של ילדים קטן יותר ולכן מכיל פחות דם. לילד השוקל כ-20 ק"ג יש כליטר וחצי דם בגוף. משמע שאצלם 90 הם כ-1.5 גרם סוכר בדם, שזה קצת פחות מחצי כפית.

אחד המנגנונים ההכרחיים במחזור הדם שלנו הוא שמירה על רמות הסוכר בדם. הגוף שלנו לא מסוגל לסבול יותר מדי או פחות מדי סוכר בדם. מה קורה כשאדם שותה פחית משקה ממותק שמכילה בערך 10 כפיות סוכר, פי 10 ממה שיש לאדם מבוגר בכל מחזור הדם שלו?
במערכת שלנו אין מעצורים לגלוקוז, כל גלוקוז שאנחנו מכניסים לפה מנותב ישירות למחזור הדם.
כן, המנגנון הזה קיים ופועל, אבל ככל שזה קורה יותר, כך הוא הולך ונשחק.

 

גרסת הדפסה גרסת הדפסה

בין המצרים

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

היום ביקרתי חקלאי בדרום. בעל מלאכה שהקדיש את כל חייו לחקלאות. הוא סיפר כמה קשה מול המדינה ומוסדותיה, ואני אמרתי לו שלדעתי תקומת החקלאות המקומית תבוא רק משותפות עם הציבור, השינויי יבוא מכך שאנשים יצביעו ברגליים. הוא היה סקפטי ואני לא מאשים אותו.

לא מזמן קיבלתי מתנה כתב עת מקומי שיצא בישראל בשנת 1917, שמו "בין המצרים – קובץ לענייני הפועלים והמוני העם בארץ ישראל". באחד העמודים הראשונים של הקובץ כתוב:

"בדרך כלל אי אפשר כמעט לדבר על איזה יחוסים מסודרים בין העולם חקלאי ויתר החברה הארץ ישראלית. עולמות בודדים הם אלה. ענייני המשק הכפרי מתפתחים לחוד, ועניני החברה לחוד. ולמרות מה שארצנו הנה ארץ חקלאית בעיקר, נשאר הציבור הגדול עומד מן הצד, זר ונכרי לגורל המשק הכפרי ואיננו לוקח חלק אקטיבי בהתפתחות עניני החקלאות הקולטוריים בארצנו. מובן שלא על ההתענינות הישובית גרידא הכתוב מדבר. התענינות זו אכן ישנה, וכמעט כל אחד ואחד חושב והוגה ביסוד מושבות.
ואולם חסר הקשר האורגני, היחס הבלתי מובע אבל הקים ופועל בקביעות ובהתמדה בין שני יסודות החברה. ואם אמנם ישנם מעטים בין עסקנינו היוצאים כפעם בפעם לדבר באזני הצבור הרחב על עניני הקרקע והנהגת משק כפרי מסודר, יוצא, כאילו גם הם אינם אלא מחקים האחד את השני. אצל הציבור נולדו והתפתחו ענינים משלו, שאלותיו ודאגותיו הוא, והוא הולך ומתרחק יותר ויותר מעניני התפתחות החקלאות". 

הדרך עוד ארוכה.

 

 

 

בין המצרים בין המצרים

גרסת הדפסה גרסת הדפסה

קורסים וסדנאות
הרצאות
קייטרינג
מעדנייה
ליקוט

חיפוש באתר