תזונה טבעית – כמה כללים קלים לתזונה נכונה

לא מזמן פנו אלי ממגזין בריאות נפוץ עם שאלה של קוראת: "בשל חומציות בקיבה אני נמנעת מאכילת פלפלים אדומים, עגבניות לצורותיהן השונות. איך אדאג לכך שלא יחסר לי ליקופן?"

הכנתי תשובה מושקעת וקצרה, כפי שנתבקשתי: "קוראת יקרה, מעניין שאת מציינת את הפלפלים והעגבניות. מקורם של שני הירקות הללו הוא ביבשת אמריקה, כך שבאיזור שלנו התקיימו חיים במשך מאות אלפי שנים בלי לאכול אותם בכלל. ליקופן, כמו ויטמינים ומינרלים אחרים, קיים בכמויות שונות בירקות רבים. הסוד אינו למצוא ירק אחד שנותן הרבה ממשהו מסוים, אלא לאכול תפריט מאוזן שאינו מונע ספיגה של כל החומרים הנחוצים לך, הנמצאים במזון.

פירות וירקות טריים מלאים באנטיאוקסידנטים חיוניים, לכן הייתי פשוט ממליץ להעשיר ולגוון את צריכתם. כמו כן, כדאי להשתדל להימנע מרעלים שונים המוכנסים למזון מעובד.

אם בכל זאת הליקופן חשוב לך באופן מיוחד, עכשו זו העונה לענבים שחורים ולאבטיח, העשירים בחומר המסוים הזה."

שלחתי את התשובה לעורכים ושכחתי מהדבר.

לאחר כחודשיים פנה אלי גיסי עם גליון שקנה והראה לי את שמי מתנוסס בין שמות המומחים של המגזין, נזכרתי בשאלת הקוראת ויצאנו למסע חיפוש בין עמוד הכרומו. חיפשנו, חיפשנו, חיפשנו, חיפשנו ולא מצאנו. אז התייאשנו. לאחר כמה שעות הגיעה גיסתי, הסתקרנה, וגם היא חיפשה חיפשה חיפשה וחיפשה ו… לא מצאה. עזבנו את הנושא והמגזין עבר אחר-כבוד לבית הכיסא. מאחר ששם הוא המקום להרהורים ולמחשבות, נמצאה שם האבידה – שורה קצרה, בראשו של עמוד פנימי, בלי שאלה מקדימה ובלי כל המידע לגבי עמדותי המקצועיות.

בשורה הקצרה נכתב שאני מודיע שאין צורך לדאוג! אפשר להשיג הרבה ליקופין בהנאה גם מאכילת אבטיח!

אני מקווה שבעקבות מילותיו אלה של העורך אכן סרה דאגה מליבות הקוראים. חבל, עם זאת, שהכותב לא קיבל את הקרדיט הראוי לו ושמשום-מה השתרבב שמי לעניין. זה לא מה שאני כתבתי.

זרם מרכזי בעולם התזונה הטבעית מציע למטופלים לצרוך תוספי-תזונה רבים כדי להבריא וכדי לשמור על בריאות. חנויות טבע רבות נבנות על קירות רחבי ידיים ומלאי קופסאות מכל מיני סוגים ובכל מיני גדלים, המכילות את הדרך שלכם לבריאות נבונה על-פי הנטורופתיה. את עמדתי לגבי התפיסה הזו של ויטמינים ומינרלים כבר כתבתי במאמר – "יותר זה לפעמים פחות".

לאחרונה שמתי לב לחלק אחר של תופעת הנהייה אחרי מיקרו-נוטריינטים (כך קוראים לחלקי המזון הקטנים האלה – ויטמינים, מינרלים, אנזימים…) – החיפוש הדקדקני אחרי מזונות-פלא והבדיקה העיקשת של חלקיקי המזון בתזונה שלנו. אתם סטודנטים שצריכים לזכור היטב ולהישאר עירניים? לכו על סוכר, קפאין ואוכמניות. לשיפור תפקודי הכבד אכלו רוקט, שומר והל. חסרה לכם שמחת חיים? לכו על דגים ופשתן. כשעורכים של עיתונים פונים אלי בשאלות על צמחי-בר מלוקטים הם תמיד רוצים גם לדעת מהן ס"גולותיהם הרפואיות". מה בעצם ישתפר אצלכם בדיוק אם תאכלו חופן חוביזות? האם לוף ירפא ימנע סרטן? האם העוזרר ישפר את הראייה? האם הלענה תנקה את הכבד? האם הכורכום יצר את כלי הדם במוח? עורכי מגזיני הכרום ואתרי האינטרנט מתעקשים – זה מה שהקוראים שלנו רוצים לדעת. תן לנו את השורה התחתונה – למה זה טוב?

המגזינים, מהדורות הבריאות המורחבות, אתרי האינטרנט העוסקים בבריאות, כולם מוצפים בהצעות ממוקדות שכאלה. לפעמים אפילו נמצא להם איזה מוצר שמוצאים בו מספיק ויטמינים ומינרליים חיוניים כדי שיוכרז מיד כ"מזון-על". בעבר נראה היה כי הרפואה הטבעית מבקשת להציע שינוי מדרך המחשבה המחברת חולים לתרופות. השיח הטבעי היה הוליסטי, כזה המבקש להביט על האדם כשלם שיש להחזיר אותו לאיזון. כיום, מקריאה בעיתוני הבריאות, נראה כי הרפואה הטבעית הופכת לרפואת-תרופות בפני עצמה. לכל קושי או מחלה מוצעת רשימת מזונות שירפאו אותה, כל מזון מנותח לרכיביו הקטנים ומיד מסווג לפי המצבים בהם הוכח שהם מסייעים. לא לכך התכוון הרמב"ם כשהוא כתב: "יהיו מזונותיך תרופותיך".

גם בימי קדם נאמר על סרפד שהוא מסייע למערכת השתן ועל מרווה שהיא מרפאת כל אולם יותר מכל דבר אחר חשוב היה לרופא להציע למטופליו תמונת תזונה שלמה ואורח חיים מאוזן.

אני קורא את המגזינים ולא מבין – איך הקוראים לא מתבלבלים. האם מישהו יכול לזכור את כל המידע האנקדוטלי הזה? מתי בעצם צריך לאכול אוכמניות? מה בעצם טוב בהריון?

אני חושב שכל התפיסה הזו, מעבר לטעויות הבסיסיות בגישה עצמה, היא גם מאוד מבלבלת ואין בה שום דבר פשוט. בקרוב נצטרך להתחיל לבנות ספרים עבי-כרס, כמו אלה המכילים את כל המחלות והתרופות המשמשים את הרופאים, שיורו לנו מה לאכול כשאנחנו מציגים תסמינים כאלה או אחרים.

אני רוצה להציע לכם כאן כמה כללי אצבע פשוטים יותר שיעזרו לכם להבחין מתי כדאי לאכול מה. כך שכשתתקלו באוכמניות, או כשתכאב לכם הבטן, תדעו לשאול את השאלות הנכונות שיביאו אתכם בקלות רבה יותר לתזונה טובה יותר. העקרונות האלה יהיו מודולריים, כאלה שתוכלו לבחור ביניהם ולהחליט עד כמה ללכת לפיהם ועד כמה לבחור בדרך שלכם. בכל מקרה, אני מגיש אותם כאן לפי סדר העדיפויות שמתאים לדיעותי ולידיעותי שלי.

1. יותר פירות וירקות. אלו הם המזונות החשובים ביותר בתזונתנו, הם מתעכלים בצורה הטובה ביותר בגופנו וצריכים להוות את מרביתה.

2. בשלות וטריות – יותר טרי ויותר בשל. אחד המרכיבים החשובים ביותר באכילת מזון הוא טריותו, ככל שהפרי בשל יותר וקרוב יותר למועד קטיפתו הוא הרבה הרבה יותר עשיר ברכיבים תזונתיים. הפרי צריך להבשיל על הצמח, לא על המדף, לא במקרר, לא במחסן, לא על המשאית ולא בבית.

3. טבעיות – יותר טבעי. ממולץ לצרוך מזון שגדל בתנאים כמה שיותר טבעיים. דוגמא למזון כזה היא המזון האורגני. מתוך האורגני כדאי להעדיף את הירוקים, את התפוחים ואת פירות היער והענבים. אלה הם הכי מרוססים בחלקאות הרגילה. ככלל – ככל שהמוצר יקר יותר כך קשה יותר לגדל אותו, ולכן סביר שהוא מרוסס יותר. לכן כדאי דווקא לקנות את המזונות היקרים יותר במדור האורגני. זאת, פרט לירוקים, שהם מאוד מרוססים אבל זולים גם במחלקה האורגנית.

4. פשטות – יותר מוכר פחות מעובד. אכלו מוצרי מזון בצורתם הטבעית. עדיף לא לקנות מוצר שלא מבינים את מה שכתוב ברשימת הרכיבים שלו או שלא יודעים מה הוא עבר כדי לקבל את הצורה בה הוא נמצא על המדף.

5. עונתיות – יותר עונתי. אתם יודעים בעיזו עונה גדלה העגבניה או המלפפון? לכל צמח יש את העונה בה הוא גדל, בעונה הזו קל יותר לגדל אותו (לכן הוא מגודל באופן טבעי יותר) ובעונה הזו הוא טרי ובשל יותר (לכן ערכו התזונתי גבוה יותר) . האכילה על פי עונות השנה מגוונת את התזונה והופכת אותה למעניינת ואתגרית.

6. מקומיות – יותר קרוב/מקומי. ככל שאתם צורכים מזון שגודל או עובד קרוב יותר אליכם אתם תורמים גם לאיכות הסביבה, גם למקום בו אתם חיים וגם מכירים את האוכל טוב יותר. אם אתם מחפשים ממתיק, למה ללכת לממתיקים שמגיעים מרחוק ולא להשתמש בתמרים, בדבש תמרים, בדבש חרובים או דבש ענבים טבעי.

7. פחות חומרים מעוררים וממכרים. פחות קפאין, קקאו, סוכר, משקאות מוגזים או משקאות אנרגיה. חומרים מעוררים הם זמינים ומזמינים אותנו מכל פינת רחוב אבל אנחנו לא צריכים אותם, הם יוצרים תחושה של לחץ מתמיד, גורמים לנו להרגיש שאנחנו צריכים אותם והורסים את מנגנוני הרעב והצמא שלנו.

8. פחות מרכיבים בארוחה. אכלו ארוחות פשוטות והתענגו על הטעמים הבסיסיים והאמיתיים של המזון.

9. סימכו על החושים שלכם ולמדו להכיר את מערכת העיכול שלכם. מה עושה לה טוב או לא. שימו לב להרגשתכם לאחר האוכל. כשאתם מרגישים לא טוב, במצב רוח רע או בלחץ – בדקו מה אכלתם לפני כן.

ולבסוף – חפשו את התשובות לא רק בתזונה אלא גם באורח החיים.

הידע המסורתי, שהצטבר במשך אלפי שנים, גורס כולו כי יש לשלב תזונה נבונה בהרגלים של אורח חיים בריא, ולהתאים אותן לסדר היום ולהרגלים של כל אדם ואדם.

אין פה סודות, זה מידע פשוט וידוע שכדאי ללמוד ולתרגל.


מידע נוסף בנושא:

 

אורי מאיר צ'יזיק, יועץ תזונה, ייעוץ תזונה, ייעוץ תזונתי, בישול בריא, סדנאות בישול, קורס בישול, טבע, טבעי, תזונה טבעית, הרזייה


גרסת הדפסה גרסת הדפסה
שתפו דף זה

קורסים וסדנאות
הרצאות
קייטרינג
מעדנייה
ליקוט

חיפוש באתר