יסודות

ארבעת היסודות – אדמה, מים, אוויר ואש – עומדים בתשתיתה של תורת היסודות, המזגים והמרות, אשר מהווה את עמוד התווך ברפואת העת העתיקה באזורנו. כל ספר רפואה מקומי פתח ביסודות כנושא הלימוד הראשון, שבעקבותיו נלמדו המזגים והמרות כבסיס לתורת הרפואה כולה.

אחרי שלומדים את היסודות, כחלק מהבנה של הרפואה העתיקה ופעולתה, ומבינים אותם, הם הופכים לחלק אינטגרלי מדרך המחשבה. זה כמו ללמוד שפה חדשה, שאם אתה מבין את המבנה שלה, ומדבר בה ביום יום, היא הופכת לשימושית עבורך.

 

איך זה התחיל?

תיאור תופעות טבעיות באמצעות מושג ה"יסודות" החל בעת העתיקה בכמה תרבויות באסיה ובאירופה. למשל, ביוון העתיקה החל העיסוק ביסודות יחד עם צמיחת המדע והפילוסופיה (תורת החוכמה).

החיפוש אחרי חומרי הבניין היסודיים של כל דבר בעולם הוביל את חכמי העת העתיקה ליצירת תיאוריה, על-פיה כל דבר בעולם מורכב מתערובת של ארבעה יסודות. היסודות שימשו כאבני הבניין של הטבע, וכל דבר בטבע אפשר, על-פי תאוריה זו, להגדיר באמצעות הרכבו מאבני בניין אלו.

הדבר נעשה ככל הנראה מתוך רצון להסביר תהליכים טבעיים ביקום, ולהבין את העקרונות על פיהם מתקיים הטבע מתוך המושגים הבסיסיים שלו ובאמצעות השכל והתבונה. התהליכים הבולטים בהם הבחינו בטבע היו תהליכים של שינוי, התפתחות ומחזוריות – כגון עונות השנה, שקיעה וזריחה ותנועות הכוכבים. התיאוריה על "היסודות" הכניסה מבנה והסבר למחזוריות הטבע.

 

יסודות ברפואות המסורתיות

בכל הרפואות המכונות במחקר המדעי "פנאומטיות" – תורות רפואה שבמרכזן הרוח (פנאומה ביוונית, צ'י בסינית, פראנה בסנסקריט) – הבסיס של התאוריה הרפואית הוא "היסודות". הם המרכיבים הבסיסיים מהם מורכב כל דבר בעולם. כל דבר בעולם שלנו מורכב, על-פי הרפואה העתיקה, מתערובת מסוימת של היסודות האלו, ותערובת זו אף פעם לא יכולה להיות זהה לחלוטין בשני חומרים שונים, גם אם הם נראים זהים לעין האנושית.

ברפואה הסינית יש חמישה יסודות: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. ברפואה היוונית, כמו ברפואה ההודית, היו ארבעה יסודות, ובעקבותיה גם ברפואה המקומית העתיקה, הרפואה הערבית, שהתפתחה על בסיס הרפואה היוונית: אדמה, מים, אויר ואש.


לימוד היסודות והבנתם

כדי להבין את היסודות צריך קודם כל לשנות את התפיסה לגביהם, ולהבין שהשמות שלהם הם לא התגלמותם; הם ניתנו רק לשם הנוחות שלנו, כדי שיהיו מושגים בהם אנחנו יכולים להשתמש כדי לכנות אותם. שמו של כל יסוד – אש או מים, אוויר או אדמה – אינו אלא מעין תווית, כדי שיהיה נוח להתייחס אליו. אבל המשמעות של כל אחד מהמושגים, היסודות, היא בעצם מכלול התיאור והתכונות שלו. את המכלול הזה נפרט בהמשך.

יסוד הוא קבוצת תכונות בסיסיות, ואנחנו משתמשים במושגים שנוחים לנו או הקרובים ביותר לתכונות אלו כדי לתאר את היסוד. אולי ההסבר לגבי היחס בין "הכינוי" לבין "המהות" יהיה ברור יותר אם נדגים לגבי כל אחד מהיסודות באופן ספציפי:

כשמדובר ביסוד האש, "האש" איננה האש שאנחנו רואים בתנור, במדורה או בשריפה (הלהבה) אלא בתכונות הבסיסיות של אותו יסוד. רבי יהודה הלוי ב"ספר הכוזרי", ספר פילוסופיה יהודי שנכתב במאה ה-12, כותב: "ומתי השגנו אנחנו אש יסודית? אבל איכות חמה בתכלית אם תחול בארץ תהיה גחלת, ואם תחול באויר – שלהבת, ואם תחול במים תהיה מים רותחים." הסברו של ר' יהודה הלוי הוא המדוייק ביותר לדעתי, אבל הוא דורש תרגום וביאור: למעשה הוא אומר בשאלתו הראשונית שאין שום אפשרות להבין את האש כשלעצמה, כי היא לא יכולה להתקיים בנפרד אלא אך ורק בשילוב עם יסודות אחרים, והוא מתאר את אפשרויות השילוב האלו. הוא אומר, שכאשר אנחנו רואים להבת-אש, מה שאנחנו רואים הוא התגלמות של יסוד האש כאשר הוא דומיננטי בתוך יסוד האויר. לעומת זאת, הגחלת (ככל הנראה כוונתו היא לגחלים לוהטות) היא התגלמות של יסוד האש כאשר הוא דומיננטי ביסוד האדמה, הגחלים (היסוד הבסיסי והמרכזי של העץ הוא אדמה), ואילו המים הרותחים מהווים התגלמות של יסוד האש כשהוא דומיננטי ביסוד המים. יסוד האש כשלעצמו אינו קיים, כי אף יסוד אינו יכול לעמוד בפני עצמו בעולמנו, אלא רק כחלק מתערובת או התמזגות של יסודות. וכך גם עם היסודות האחרים. רק שביסודות האחרים הדוגמאות פחות ברורות, וצריך להתאמץ כדי למצוא את שאר היסודות באדמה או במים, או באויר. אובך, לדוגמא, הוא יסוד אדמה כשהוא נמצא באופן דומיננטי ביסוד האויר.

 

לאחר שהבהרנו את העיקרון הראשון לגבי היסודות, השלב הבא הוא להבין את תכונותיהם הבסיסיות. היסודות הם הראשונים מבין מרכיבי התאוריה הרפואית שחשוב לנו להבין כדי לעסוק ברפואה קדומה. ובאמת, ללא יסודות אי אפשר לבנות בניין יציב. המשורר הערבי אבו  אסמאעיל, שחי בתקופה בה הייתה רפואה זו חלק מחיי היום יום, גם הוא מתאר בשיר את חשיבות ההבנה של היסודות והכרתם:

1- אני נשבע באלוהים לא רמזתי ולא /

שמרתי אף סוד מהסודות שלי

2- המים והאדמה הם המקור של יצירתנו /

הם סודרו בעזרת האויר והאש

3- הם [היסודות] חשופים וברורים מול העיניים /

הם לא מכוסים או מוסתרים על-ידי הוילונות

השיר עוסק בשאלת זיהויים של היסודות. כבר בתחילתו של השיר רומז המשורר שהעניין מורכב, והיסודות אינם ברורים ואינם נראים כמו כל דבר אחר, בכך שהוא מתייחס אליהם כסוד. אך הוא גם מציין שהסוד הזה אינו סוד שהוא שומר לעצמו.

ברור מכך שמצד אחד הם לא ברורים וגלויים לכל אחד, כי אחרת הוא לא היה צריך להזכיר זאת בשירו, ושכנראה יש משהו ביסודות שדורש הבנה, לפני שאפשר להסיט את הוילון ולראותם. מצד שני, מסתבר שכל אחד יכול באמצעות הבנה וידע להסיט את הוילון, לא רק יחידי סגולה. הוא גם מזכיר שתי תכונות בסיסיות של היסודות: האחת, שהמים והאדמה הם "מקור היצירה" (של העולם והאדם), הם אלו שיוצרים את הדומם; והשנייה, שהאש והאויר הם אלו ש"מסדרים אותם" במקומם המתאים בתוך המערכת הכללית. כך גם טוען אבן סינא, בספרו "כללי הרפואה":

"שני [היסודות] הכבדים מסייעים יותר ביצירת האיברים ברגיעתם ואילו שני הקלים מסייעים יותר ביצירת הרוחות, תנועתן, ובהזזת האיברים"

כאן יש להוסיף עוד פרט לגבי תכונותיהם של היסודות, והוא המשקל הסגולי שלהם. האדמה והמים נחשבים ליסודות "כבדים" במשקלם, ואילו האוויר והאש נחשבים ליסודות "קלים". ככל הנראה כוונת המשורר אבו אסמעאיל היא, שבשל קלותם ותנועתם, היסודות הקלים הם אלו היוצרים ומניעים את היסודות הכבדים יותר.

 

המשך השיר:

4- המשקלים שלהם הם הסוד שלהם אם יודעים אותם /

הרי הם שווים לקנטר

5- האופי  של היצירה של אלוהים נולד על-ידי /

ערבוב של היסודות (ארכאן) שלהם לפי מידה מסוימת

6- זה דומה לצמח שצמח בתוך המים שלו והאדמה שלו /

ועל-ידי השמש והוא בא אלינו עם פרחים

7- האדם החכם ביותר ביצירתו /

הוא זה שמחקה את יצירותיו של אלוהים

המשורר מדגיש כי היסודות אינם מוסתרים אלא גלויים לכל. בית זה חשוב, כי מצד אחד הוא מדגיש שכל אחד יכול לראות את היסודות, אך העובדה שהוכנס לשיר מראה אולי שיש ביסודות מימד מוסתר ולא כל כך פשוט לראותם, והדבר דורש את ההבנה הבסיסית של משמעותם. בהמשך מדגיש המשורר שכדי להבין את היסודות צריך להכיר את משקליהם, ואפילו מציין משקל מדוייק לפי מידת משקל מקובלת בזמנו, כאילו מדובר במשקל הסגולי של עצם כלשהו. הוא מציין שהאופי של כל דבר נקבע על-ידי ערבוב היסודות שבו (תערובת היסודות ממנה הוא מורכב), אחרי תאורים אלו הוא מביא את הפרח כמשל לערבוב היסודות: כמו שהערבוב של השמש, האדמה והמים בצמח "מולידים" את הפרח שלו, כך ערבוב היסודות יוצר תמיד משהו. בבית השביעי חוזר המשורר, אחרי שהסביר באמצעות כלים שונים את פעולת היסודות, ומדגיש את הנסתר שבהם על-ידי רמיזתו לכך שהתערובת או הערבוב שלהם הוא פעולתו של אלוהים, והאדם החכם הוא זה שמנסה לחקות פעולה זו. כך הוא מרמז, שהיצירה האנושית עושה גם היא שימוש ביסודות. באמצעות הבנתם, הבנת הדרך בה הם מרכיבים את הטבע, וחיקוי הטבע – הוא יוצר יצירה חכמה.

משיר זה אנו למדים שהתכונות הבסיסיות של היסודות הן המפתח להבנת פעולתם. האדמה והמים הם היסודות הכבדים, היסודות הקשורים ביצירה של הגופים, והאויר והאש הם היסודות הקלים, והמתאפיינים בתנועה ובסדר. מבחינת המשקל, האש היא הקלה ביותר והאדמה היא הכבדה ביותר.

 

 

 

עוד קצת העמקה

בטקסטים הרפואיים העתיקים, אם נמצא תיאור של  היסודות, הוא קצר ותמציתי מאוד. הוא בדרך כלל כולל קישור של היסוד לתכונות בסיסיות הקשורות בחומר (משקל, כמות, ריכוז) וקישור למצבים בסיסיים (עונה, מזג). במחשבה מעמיקה על הנושא, נראה שהדרך להבנת היסודות טמונה ביכולת שלנו, בתור אנשים הרואים את הנושא מבחינה היסטורית, לקחת צעד אחד אחורה ולנסות לראות את הדברים מאותו מקום שראו אותו האנשים שחיו עם תאוריות אלו בימי קדם. כי ברגע שנסגל לעצמנו את הידיעה שכל דבר בעולם מורכב מארבעת היסודות, נוכל להשתמש בידע הארצי אודות תכונות היסוד כדי להבין את פעולתו כמעט בכל חומר ואפילו בנפש האנושית. לכן גם מאמר זה יכלול רק תאור תמציתי ובסיסי של כל יסוד.

טוביה הרופא, רופא יהודי בן המאה ה-18 שחי בירושלים, מקדיש פרק נרחב יחסית לתאור היסודות בספרו "מעשה טוביה"., הוא בונה את תיאורו באמצעות 400 שאלות שהוא שואל על היסודות, וכמובן גם עונה עליהן. באמצעות שאלות ותשובות אלו אפשר ללמוד יותר על תכונותיהם של היסודות, וכך להכירם טוב יותר, ולהבין את דרך פעולתם.

טוביה פותח את הפרק על היסודות בשיר פרי עטו:

בעזרת האל וצור על כלם/ נחבר ספר יסודי עולם/ ויהיה לנו כמו סולם/ להשיג בו כל אשר נעלם ; אל שאר העולמות/ ואל החקירות אשר הם רמות/ להבין חכמה וגם תעלומות/ והשם יעזור לעשותן בתמימות. אמן.

 

ומשירו נעבור תתאור קצר של כל יסוד:

האדמה היא היסוד הכבד ביותר; לאדמה יש כוח משיכה, ולכן כל שאר היסודות ימשכו לכיוונה, על אף כל מרחק שבו הם יהיו ממנה. על ידי יסוד האדמה, החלקים השונים של הגוף מסודרים ומוחזקים יחד באופן מרוכז . המזג של יסוד האדמה הוא קר ויבש, העונה של יסוד האדמה היא הסתיו, האדמה קשורה בחומר ומתוך כך גם בצרכים האנושיים החומריים הבסיסיים. חום ישפיע על יסוד האדמה בכך שהוא יגרום לה להתייבש ולהתפורר.

 

המים הם יסוד כבד, אך קל יותר מהאדמה ונמצא מעליה. המזג של יסוד המים הוא קר ורטוב, העונה שלו היא החורף, המים קשורים לרגש.

 

האויר הוא יסוד קל ותנועתי. לבני האדם באופן כללי יש נטייה ליסוד האויר, היסוד ששולט בתודעה, שהיא תכונה מרכזית של האדם המודרני. ההשפעה שלו בעולם היסודות היא לדלל וליצור דברים יותר עדינים, קלים, דקים, רכים ובאופן כללי דברים שיכולים לנוע טוב יותר. המזג של האויר הוא חם ולח, העונה שלו היא האביב.

 

האש היא היסוד הקל ביותר, וזה בגלל הקלות האבסולוטית שלה. כולם נמשכים לאש. התפקיד של האש ביצירה של הדברים הוא שהיא יוצרת הבשלה, מעדנת ומתערבבת עם כל הדברים. המזג של האש הוא חם ויבש, העונה שלה היא הקיץ, והיא קשורה ביצירה.

 

תרגילי סיכום

בעבר, שלימדתי את היסודות, נהגתי לבקש מאנשים דבר ראשון לחשוב על עצמם – איזה יסוד הוא הדומיננטי אצלם?
אבל היום אני מבין שזה מורכב, כי רוב האנשים יגידו שיש בהם את כל היסודות. וזה באמת נכון, הרי כל דבר בעולם מורכב מתערובת של כל היסודות. לכן, במקום לבדוק פנימה קל יותר בתור התחלה לבדוק החוצה. אנחנו יכולים לזהות בסביבה שלנו את האנשים שקל במיוחד לראות אצלם את היסוד המסוים המאוד בולט ומובהק: השכנה שהיא אש, החבר שהוא אדמה והבחור מהחדשות שהוא ….

אחרי שהצלחתם למצוא את האדם מסביבכם שמתאים לכל יסוד, נסו להסתכל פנימה. במקום למצוא איזה יסוד דומיננטי אצלכם עכשיו, תחשבו על נקודות שונות בביוגרפיה האישית שלכם, בהם יסוד מסוים בלט במיוחד. אולי מישהו היה פעם כבאי, ויכול להגיד משהו על האש; אולי אדם שחי על יד הים וחווה קשר מיוחד אליו; אני תמיד אומר לאשתי שהיא האדמה שמתחת לרגלי, וכשאנחנו יוצאים מאיזון בשבילי זה ממש כמו רעידת אדמה, אני מרגיש שהאדמה נשמטת מתחת לרגלי.

היסודות הם הבסיס, אך לצידם ובשילוב איתם פועלים באדם גם המזג, המרה, הרוח ועוד מרכיבים, שהם עזרים שהרפואה יצרה עבורנו כדי שנוכל להבין טוב יותר את העולם של היסודות.

על המזגים, במאמר הבא …..

 

כתב: אורי מאיר-צ'יזיק

ערכה: בשמת אבן-זהר

עריכת משנה: גילה חורש


גרסת הדפסה גרסת הדפסה
שתפו דף זה

קורסים וסדנאות
הרצאות
קייטרינג
מעדנייה
ליקוט

חיפוש באתר