עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
ינואר 3, 2012
(כתבה: טלי מאיר-צ'יזיק)

לפני כמה ימים אבא שלי שלח לנו הרצאה מטד (ted) של שני שפים אמריקאיים שבנו מעבדה במטבח המסעדה שלהם (מסעדת מוטו בשיקגו).

כלומר – שפים מן האסכולה המולקולרית.

ההרצאה היא ממרץ 2011 ובהרצאה מתארים השפים את עקרונות הגישה המולקולרית לאוכל – לקחת חומרים שנחשבים לא-רעילים ולשחק איתם במעבדה עד שהם הופכים למשהו שונה לגמרי.

כך הם מייצרים כדור בטעם עוגת גזר, המבורגר צמחוני שמתנהג כמו בשר בבישול וגם לימון מתוק.

לקראת סוף ההרצאה הם מבצעים קפיצה נחשונית למחשבה (מזל שהם אומרים את זה ולא אני) – הם יוצאים לקטוף את החומרים האכילים הזמינים ביותר (!!) בחינם (!!) ויוצרים מהם מזון טעים במטבח.
המהפכה שהם יצרו בעזרת המטבח המולקולרי – צמחי בר למאכל!

הם מסבירים שהדבר הזה יכול לשנות לחלוטין את התזונה במדינות מתפתחות (!!!!) – הרעבים יוכלו ללקט צמחים ולאכול אותם.
כלומר – בהינתן מעבדה מתקדמת שתשנה אותם למשהו אכיל, כן?
כי הרי ברור שאי אפשר לאכול כך סתם את צמחי הבר.

החזון הטכנולוגי לפתרון בעיית הרעב הוא – ניקח משהו שאף אחד לא יודע מה לעשות איתו ונכין ממנו אוכל!! במעבדה!!

אחחח…. לו רק היו לנו מסורות מקומיות פשוטות יותר כדי להפוך את הדברים האלה לאוכל בלי מעבדה מצוידת…

זו רק אני? או שכל מי שקרא את צמחי-בר למאכל מבין את האבסורד כאן?

לצפיה בסרטון לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *