עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
יוני 7, 2009
כתבה: טלי מאיר-צ'יזיק
מוקדש לחגית.



היתרון הברור של
ארוחת-חג שכל "מאכלי-החלב" שבה עשויים מאגוזים, הוא שאפשר להוסיף לה נתח בשר.
מכיוון שאת ארוחת-שבועות אירחו הורי, חשוב היה לבחור באפשרות בשרית קרובה לליבם. מבין שלוש האפשרויות הנכללות בקטגוריה: "בשר שההורים שלי אוהבים", השניצלים האהובים עד-מאוד על אבא שלי… לא מתאימים לארוחה שעיקרה גבינות, סלטים ולחם (וסלט פסטה ותפוחי-אדמה מוקרמים ופריקי בציר עוף עם פיסטוקים…). משולשי העוף (ירכיים) האפויים בתיבול חזק, זכר למנה דומה מהמטבח הקיבוצי, הולכים יותר טוב בימי שישי. נשארנו עם פסטרמה.
בשר קר (בפיתה עם חומוס תעשייתי) מציידנית הוא מאבות המזון של ילדותי (אבות ולא אימהות כי כיום, כשהורי כבר לא מטיילים הרבה כבעבר, אבי עדיין מעדיף את הנתחים שלו קרים, גם בבית). בשר קר (לרוב פולקע של עוף או פסטרמה) מתחבר לי לשיר של אילנה אביטל, ההוא על הילדה שההורים שלה גוררים אותה לכל מיני טיולים ברחבי הארץ. זה נשמע אולי מאוד נחמד, אבל פיקניקים בחיק הטבע הם אף-פעם לא מה שנדמה מסרטים של ג'ין אוסטן (אולי חינוך אנגלי היה מעניק לי זווית אחרת?). חם, השמש קופחת, ולח, הו בעיקר ליד מקווי-מים, לח. והזבובים שנמשכים לאוכל, והיתושים שנמשכים אלי והנמלים שנמשכות לכל… והדשא עוקץ בטוסיק ואם אין דשא אז קוצים. ושמש. אוחחחח…..
בין מסורת הפיקניק בכל יומולדת ובין מסורת המסעדה – אני הייתי הולכת על האופציה הבורגנית בכל יום נתון.
זכר לימים ההם נשארו במקרר של הורי -ממרח חומוס תעשייתי, פיתות קפואות ופסטרמה מטירת צבי. במסגרת הקמפיין לשיפור התזונה, שינו הפיתות את צבען ועכשו הן חומות, מקמח מלא. על הפסטרמה אכתוב כאן והחומוס… ובכן עם החומוס הכל אחלה. עדיין…

אז איך מכינים פסטרמת-הודו ביתית, בלי תוספות וחומרים חשודים…?
בקלות! (מסתבר)
משרים חזה הודו ללילה במים עד כיסוי, במקרר. על כל כוס מי השריה מוסיפים כפית מלח. טעים להוסיף לתערובת גם שום כתוש. שלב ההשריה יכול להיות מלילה ועד 24 שעות.
כשאפשר לפנות קצת זמן לעבוד על הפסטרמה,
מוציאים את ההודו המושרה מהמקרר ואז מוציאים אותו מהמים.
מכינים
תערובת של שמן זית עם תבלינים לפי הטעם (מלח, פלפל, פפריקה, סומק…).
פורסים על משטח העבודה את החזה כך שיהיה פתוח (לא עם סכין, משטחים ביד), אם אינו משוטח מספיק אפשר לשטחו עם פטיש שניצלים או לחרוץ בו מעט חרוצים לא עמוקים מידי עם סכין.
מעסים עם תערובת השמן והתבלינים.
מגלגלים וקושרים עם חוט שמשון.
(בשבועות, אורי ותומר פרסו עלי גפן בפנים, לפני שגלגלו, וכך יצאה פסטרמה עם עלי גפן)
מחממים
תנור ל-160 מעלות, ומכניסים את ההודו הקשור לתנור על רשת שמתחתיה תבנית עם מעט מים. המים לא נוגעים בהודו ותפקידם להפיץ בתנור אדים.
אחרי שעה וחצי עד שעתיים, לפי המראה, חותכים את החוט
ומקררים את הבשר.
את הנתח הקר אפשר לחתוך לפרוסות דקות-דקות, והרי לכם פסטרמה ביתית.

לתשומת ליבכם, מי שאינו שומר על כשרות יכול לנהוג לפי המלצת הבִּינִים: למרוח פרוסת לחם ביתית בחמאה ולעטר אותה במספר פרוסות פסטרמה. טעיםםם…

6 תגובות על “פסטרמה ביתית”

  1. Inbal Weisman הגיב:

    רגע- מה מגלגלים? כמו רולדה?

    נשמע טעים.
    קצת גדול עלי ההתעסקות כרגע, אבל אנצור את פשטות המתכון. תודה!

  2. כן, כמו רולדה.
    באמת יצא ממש טעים.
    לא נעים להגיד כמה שזה היה מעולה עם חמאה ולחם טרי…

    יש לנו תמונות, אבל הורדתן מהמצלמה מתמהמהת.
    אני מקווה שנוכל להגיע לזה בימים הקרובים.

  3. הדס הגיב:

    נשמע מעולה
    אפשר לשאול רק:
    1. מה מטרת ההשרייה?
    2. איפה משיגים חוט שמשון ומה עושים אם אין?

    תודה רבה ושבת שלום
    הדס

  4. Uri Mayer-Chissick הגיב:

    שלום הדס,

    מטרת ההשרייה היא ריכך של הבשר.
    חוט שמשון אפשר להשיג בכל חנות לחומרי בנין. צבעו חום.

    אורי

  5. […] בין בשר לחלב, הארוחה הזאת איננה חלבית. אפשר להגניב פסטרמה, רק חשוב מאוד שהיא תהיה תוצרת […]

  6. אירה הגיב:

    לכמה זמן אפשר לשמור במקרר?

    תודה,
    אירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *