עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
מרץ 18, 2013
(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

בעשור האחרון יצא לי לעבור וללמד במוסדות רבים בישראל – ממוסדות אקדמיים, דרך מכללות ועד מסגרות לגימלאים וללומדי חוץ. מכל אלה השכלתי ונהניתי, אולם מצאתי שחסר מסלול לימודים שייגש אל הידע ההיסטורי והתזונתי הקיים כאל מכלול תרבותי, חברתי וקהילתי ויעניק כלים למחקר ולטיפול פרטני כאחד. כמטפלים העוסקים בבריאות אנחנו נוטים רוב הזמן לעסוק במחלות, אבל כהיסטוריון אני יודע שזה לא תמיד היה כך.

לא מזמן שמענו מאחת החקלאיות האורגניות שאנחנו עובדים איתן על המצב הזה בו אנשים מגיעים לקנות מזון אורגני כשהם כבר חולים. כך גם בקליניקה שלי, וזה נראה לנו הגיוני. אבל בתפישת העולם של רופאי העת העתיקה לא היה הדבר כך – הם פנו גם, ובמיוחד, אל הבריאים.

 

בריאות הציבור מול בריאות הקהילה

יש תחום מדעי כזה בשם "בריאות הציבור". בריאות הציבור היא המדע הסטטיסטי של התחלואה בעידן המודרני – אוספים מידע רב ככל שניתן ומנתחים אותו כדי להבין את המגמות והשינויים בתחלואה.
אז מה אנחנו יודעים שצריך לעשות כדי להיות בריא? לאכול ירקות זה בריא, לעשות התעמלות זה בריא, להיות רגוע זה בריא. הסעיפים האלה ב'הסברת הבריאות' המודרנית אמנם עוזרים במשהו, אבל יש בהם תזכורת לנקודה העיוורת שלנו –  ההתמחות הרפואית שלנו כיום מקרבת אותנו מאוד להבנת הפעילות של החלקים הכי קטנים בגוף, אבל מרחיקה אותנו מהבנת הפעולה האנושית הכוללת.

בהרצאות שאני עורך בנושא נזקי הסוכר המסקנה המתבקשת היא שכדאי להפסיק לצרוך סוכרים מעובדים. התגובות נעות לרוב בין "איך אני אעשה את זה כשיש כל-כך הרבה סוכר מסביב?" לבין "אם אפסיק לאכול סוכר אז לא יהיה טעם יותר לחיים שלי". אולי זה יפליא אתכם לקרוא – אבל אני סבור שהטענות הללו נכונות – זה מאוד קשה להפסיק לאכול סוכר. זה קשה עד בלתי-אפשרי בתרבות שבה סוכר מייצג תכונות נחשקות כמו אהבה, יצירתיות, תאווה ותשוקה. אכן, התשובה לצורך שלנו לשמור על הבריאות נמצאת בתרבות ונעוצה בקהילה.

ממחקרים רבים עולה שאחד הגורמים החשובים ביותר לאיכות ולאריכות החיים שלנו היא הקהילה שלנו, ובעיקר מידת הלכידות שלה. הקהילה לא משפיעה רק על הביטחון האישי שלנו, על מצב הרוח שלנו ועל התמיכה שאנחנו מקבלים במצבי מצוקה, אלא היא גם מתווה את התרבות שבה אנחנו חיים, את הדברים שאנחנו רואים בהם ערך. אם אכילת סוכר נחשבת מזיקה בקהילה שלנו אז סביר להניח שלא נאכל סוכר, לעומת זאת – אם רק אנחנו רואים את הנזקים של הסוכר אז נתקשה מאוד ללכת נגד הזרם הסוחף שרואה בממתקים אמצעי להשפעת חיבה על נכדים, רואה בעוגות את עיקר המסיבה ורואה בשוקולד סמל לאהבה.

כל זה איננו מוריד מהאחריות האישית שלנו, אלא עוזר לנו להבין את המערכת שבה אנחנו חיים. מתוך הבנת המנגנונים הללו אנחנו יכולים למנף את התובנות לעשייה משמעותית שתתמוך בשינוי שאנחנו מבקשים מאנשים ליצור באורחות חייהם.

 

הנהגת הבריאות

אגרות "הנהגת הבריאות", ז'אנר ספרותי ברפואה הוותיקה שימשה באזורנו לאורך ההיסטוריה, נכתבו עבור הבריאים. איגרות הז'אנר, אחת מהם נכתבה ע"י הרמב"ם, נועדו לשמירה על הבריאות ולא עסקו בתרופות או בסימפטומים. הכללים נגעו בכל תחומי החיים – החל ממה כדאי לאכול, דרך איך לישון, איך להתקלח וכלה באופן ההתנהגות הרצוי לצורך כך.

זו דרך המחשבה שאנחנו מבקשים להחיות – רפואה שלא עוסקת במחלות או בריפוי סימפטומים, אלא דווקא נועדה לבדוק מהם הגורמים שמביאים לתחלואה ומוציאים אותנו מאיזון.

ב-11.4 נקיים במכללת דאו (רמת-יוחנן) כנס פתוח (כניסה חופשית) בנושא, שבו נתחיל את הצלילה שלנו מעבר למחלות – אל תוך הגורמים שעומדים ברקע של המחלות ומחוללים אותן. מהו המצע שעליהן צומחים בריאות וחולי? כיצד התרבות שלנו תומכת במחלות וכיצד נוכל לחזק את הקהילות שלנו כדי לתמוך בבריאות?

כל הפרטים על הכנס: http://www.dao-college.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/228-health-leadership-confrence

אחרי הכל, אין טעם לקחת תרופה אם ממשיכים לחיות אורח-חיים שתומך במחלה.

8 תגובות על “הנהגת הבריאים (ולא רק רפואת החולים)”

  1. אמיר קדישאי הגיב:

    היי אורי
    Long time no see no hear
    מברוק על התוכנית. אשמח לקבל מדיע מפורט יותר על התוכנית, היקפה, מועדיה. לצערי א אוכל להגיע לכנס).
    אני מקבל את הגישה, ומקבל את רעיון חיזוק הקהילה כמהותי ומרכזי בהובלת השינוי. ויחד עם זאת אני תוהה לגבי ההקשר הרחב של הנהגת הבריאות והקהילתיות בהבנייה הכלכלית-אקולוגית – הכוחות המאקרו המושכים בחוטי חיינו. ברור שאם רק נדע "כיצד להתקלח נכון" נפתור את בעיות העולם. ברור שהדגש הקהילתי משנה סדרי עדיפות מסויים במיקרוקוסמוס בו הוא מתרחש. השאלה היא האם מכלול מבנה שווקי העבודה והחינוך יפנו לנו את הזמן "להתקלח נכון"? כאן התמונה פחות ברורה. האם המציאות הטכנולוגית, כלכלית, והארגון החברתי הכולל מאפשר את "עצירת הרכבת" את "הירידה ממנה" או לפחות את ההאטה שלה/ שליטת מה בהתנהלותה, בטווח הנצפה. זה לא שלא צריך לפעול באופן בהול לשינוי סדרי העדיפויות והפרקטיקות הקיומיות. אנחנו עדים לעדר של "חתרנים/ מבק"

    • אהלן אמיר.
      יקח לאורי זמן להיכנס ולענות…
      האם תרצה שבינתיים אעביר את כתובת המייל שלך למכללת דאו כדי שיעבירו לך פרטים בעניין המגמה?
      חג שמח!
      טלי

  2. מרב הגיב:

    נשמע מרתק, מהנושאים שהכי מעניינים אותי (הגאפ/פער בין "מה זה עושה בצלחת שלי" לבין "ג'אווהר")
    ותגובה לאמיר:
    זה נכון שאיך שהחברה האנושית התפתחה לא משאיר לנו זמן (וזמן זה כסף) להתקלח נכון, לאכול נכון, לחיות חיי קהילה וכו'
    וחלק גדול מבני האדם נמצאים במרוץ עכברים לא סובלני. אך זה גם תלוי בנו, כפרט, לבדוק מה הן סדרי העדיפויות שלנו ולעשות מקום לדברים החשובים ואז אולי אם המון פרטים ישנו את סדרי העדיפויות שלהם תשתנה קצת גם החברה האנושית? כי כמו שאמר אורי בראש האתר שלו "כדי להגיע רחוק צריך להתחיל ללכת"

  3. Shirley L. Clayton הגיב:

    כדאי שתהיו רלוונטיים -אם בן אדם חי בקומונה ועובד רק עם כמות האנשים המצומצמת מסביבו אז זה לא יעבוד.אתה צריך להיות חלק מהעולם של היום אם אתה באמת רוצה לעשות שינוי.צריך לעשות את הדברים כחלק מהחברה של המאה ה-21 ולהפוך את עצמך רלוונטי לתרבות החברתית של ימינו. כדאי שתהיו ריאליסטים-צריך לאבחן את מי שאנחנו עובדים מולו בשביל ה'ריש' השניה,כדי שלא רק תגידו:"נו,אתה יודע שהחוצנים הולכים להגיע לכאן ביום ראשון" או:"אני מתקשר אותם,למה שלא תבוא לשמוע?". אתם חייבים להיות מציאותיים ולראות מי נמצא מולכם,עם מי אתם מתעסקים וצריך לדבר איתם בשפה שתהיה נגישה להם.אבל,הדבר החשוב ביותר,חברי היקרים, הוא שתהיו ברי-התיחסות (מהמילה relatable) אתם צריכים להיות מישהו שהם מוכנים להקשיב לו ולהסתכל עליו ולא בהכרח להביא את הדברים שלך אליהם,אבל להיות מסוגל להיכנס לעולם שלהם.לפני 2000 שנה היה לנו כאן מורה גדול וחלקים רבים מתורתו שהיו באמת רלוונטיים הלכו לאיבוד.

  4. […] הנהגת הבריאים – להנהיג את הבריאות שלנו במקום לרפא מחלות. […]

  5. Benny U. Greene הגיב:

    כדאי שתהיו רלוונטיים -אם בן אדם חי בקומונה ועובד רק עם כמות האנשים המצומצמת מסביבו אז זה לא יעבוד.אתה צריך להיות חלק מהעולם של היום אם אתה באמת רוצה לעשות שינוי.צריך לעשות את הדברים כחלק מהחברה של המאה ה-21 ולהפוך את עצמך רלוונטי לתרבות החברתית של ימינו. כדאי שתהיו ריאליסטים-צריך לאבחן את מי שאנחנו עובדים מולו בשביל ה'ריש' השניה,כדי שלא רק תגידו:"נו,אתה יודע שהחוצנים הולכים להגיע לכאן ביום ראשון" או:"אני מתקשר אותם,למה שלא תבוא לשמוע?". אתם חייבים להיות מציאותיים ולראות מי נמצא מולכם,עם מי אתם מתעסקים וצריך לדבר איתם בשפה שתהיה נגישה להם.אבל,הדבר החשוב ביותר,חברי היקרים, הוא שתהיו ברי-התיחסות (מהמילה relatable) אתם צריכים להיות מישהו שהם מוכנים להקשיב לו ולהסתכל עליו ולא בהכרח להביא את הדברים שלך אליהם,אבל להיות מסוגל להיכנס לעולם שלהם.לפני 2000 שנה היה לנו כאן מורה גדול וחלקים רבים מתורתו שהיו באמת רלוונטיים הלכו לאיבוד.

  6. […] השאלות שאני עוסק בהן במסגרת המחקר שלי היא: "איך ולמה התרבות משפיעה על הפעולות שלנו בכזו […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *