עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
נובמבר 25, 2014
(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

עבודת המחקר שלי לתואר שני עסקה בשימור מזון לאורך ההיסטוריה האנשוית באזורנו. הייחוד של טכנולוגיות שימור המזון העתיקות היה שהן השתמשו בחיידקים במקום לחסל אותם, כך החיידקים ממשיכים לחיות במעיים ולסייע בפעילות הגוף שלנו. עם השנים העמקתי בנושא החיידקים ואף כתבתי על כך כאן (קישורים למטה). בשבועות האחרונים השתתפתי בקורס-מרחוק בנושא באוניברסיטת קולורדו. ככל שאני מעמיק יותר בהבנת ה-microbiome, הגנום של מערכת המיקרוביאלית שלנו, כך אני מבין יותר את החשיבות של המערכת האקולוגית הזו. ממש כמו שאנחנו רוצים להשתדל לא לפגוע במערכת הסביבתית שבתוכה אנחנו חיים, כך אנחנו צריכים גם לשמור ולתמוך במערכת האקולוגית של הגוף שלנו, והמערכת הזו היא המערכת המיקרוביאלית.

המערכת הזו היא כמו עוד איבר בגוף שלנו, ולא סתם איבר אלא האיבר המרכזי והמשפיע ביותר, למרות שהיא איננה כלל חלק ממערך התאים שלנו. המערכת המיקרוביאלית מעכלת עבורנו את האוכל, מסייעת לנו בפיתוח המערכת החיסונית, מטפלת לעיתים בפולשים לא רצויים ואף משפיעה על תכונות כמו צפיפות העצם, כמות תאי השריר ורמת השומן בגוף. גם אנחנו משפיעים עליה בדרכים שונות – החל מהחומרים שאנו מורחים בהם את עורנו, דרך התרופות שאנו לוקחים, האוכל שאנו אוכלים ועוד.

פרוייקט המיקרוביום, כמו פרוייקט הגנום האנושי, הוא פרויקט למיפוי המערכת המיקרוביאלית שלנו. יושבים חוקרים במעבדה גדולה בקולורדו ואוספים דגימות של מיקרובים מהצואה, מהעור, מהפה ומהמערכות הוגינליות של א/נשים ברחבי העולם. דרך הנתונים הנאספים הם מנסים גם למפות וגם ללמוד מכך על המערכת הזו ותכונותיה.
קישור humanfoodproject.com/americangut

המידע שהם אוגרים משמש מאגר מידע עצום לחוקרים רבים שרוצים ללמוד יותר על המערכת המיקרוביאלית מאספקטים שונים ובהקשר לגורמים שונים ומחלות שונות.

 

עד כה הם גילו למשל:

  • שככל שמגוון המיקרובים שלנו יותר גדול, קטן כך הסיכוי שנהיה חולים במחלות מיקרוביאליות. ככל שהמקרוביוטה שלנו פחות מגוון אנחנו יותר חשופים למחלות.
  • הם יודעים שיש חיידקים שמצד אחד גורמים אצלנו למחלות ספציפיות ומצד שני מגינים עלינו מפני מחלות אחרות. כמו ההילוקבקטר פילורי המפורסם – אותו אנחנו מנסים לרוב לחסל באמצעות אנטיביוטיקה, אבל מסתבר שכאשר הוא מחוסל הוא מביא מחלות שונות אחרות, כי אנחנו צריכים אותו כחלק מהמערכת שלנו.
  • הם מזהים מיקרובים ספציפיים שמאוד נפוצים בקיבתם של אנשים שחולים במחלות דלקטיות של מערכת העיכול (בעיקר קרוהן וקוליטיס).
  • הם גילו ששימוש באנטיביוטיקה בשנה הראשונה לחיים משפיע משמעותית על משקלו של התינוק בהמשך חייו (משמע משפיע על פעילות מערכת העיכול או על מערכת המיקרוביאלית שבמעיים ועל חילוף החומרים).
  • הנה סרטון מדהים שמתאר את התפתחות המערכת המיקרוביאלית במעיו של תינוק. בשנתיים הראשונות לחיינו, עלינו להסתמך על מערכת החיידקים שקיבלנו מאימנו בתהליך המעבר בתעלת הלידה ובהנקה, רק אחרי כשנתיים וחצי מתפתחת אצלנו מערכת מיקרוביאלית אישית:

  • ישנם חוקרים מקולורדו הנמצאים בטנזניה, שם נשאר עוד השריד האחרון לחברה לקטית-ציידת 'אמיתית', ההדזה. החוקרים מנסים למפות את המערכת המיקרוביאלית במעיים שלהם ולהשוות אותה למערכת המיקרוביאלית בעולם המערבי. הם כבר יודעים שהמערכות שונות, אבל עכשיו הם לומדים אותן ומנסים לראות מה אנחנו בעולם המערבי יכולים ללמוד מזה? הם כבר גילו שהסיבה לכך שבחברות שבטיות אין כמעט מחלות שקשורות בהיווצרות אבנים באיברי הגוף היא שיש אצלם במערכת העיכול בקטרייה שמסוגלת לפרק אבנים כאלו, בקטרייה שכבר אינה נמצאת אצל אנשים החיים בעולם המערבי המודרני.

 

אפילו יותר מהקורס שהעבירו חוקרי המיקורביום מקולורדו, אני לומד מהספר שאני קורא עכשו בשקיקה, שנכתב ע"י החוקר מרטין בלאסר.
זה הספר, עליו אוכל לספר יותר בעתיד:

missing microbes

אני מאמין שככל שהמחקרים האלו ילכו ויתקדמו, כך אנו נדע יותר ויותר על המערכת המיקרוביאלית שלנו ועל המשמעות שלה. כבר עכשו המסקנה הבסיסית שעולה מכל המחקרים הללו היא שאנחנו צריכים לתמוך במערכת הזו ותיפוקדה במקום להלחם בה ולנסות להשמידה.

 

 

ע-ו-ד

תזכורות מהרשומות הקודמות בנושא חיידקים:

9 תגובות על “פרויקט המיקרובַּיום (Microbiome)”

  1. ת הגיב:

    זה הזכיר לי שראיתי תוכנית על טיפול בתולעים למגוון בעיות.
    דובר על טיפולים במקסיקו כי אין אישור בארהב.נשמע שממש עזר לאנשים.
    לינק לדוגמא בנושא:
    http://www.sciam.co.il/archives/4077

  2. גד אנדריי הגיב:

    מרתק!! תודה!

  3. נעמי צ'יזיק הגיב:

    אין כמוך – לומד וחוקר…
    גאה בך,
    אמא

  4. רבקה הוכברג הגיב:

    שלום רב
    קראתי בשמחה את הכתבה שלך שאני תמיד שמחה לקבל, קראתי על החיידק הלךיקובקטר פילורי שממנו אני סובלת לקחתי מסוח של אנטיביוטיקה ללא הועיל, אבל ממך אני מבינה שבמחקר שעשו בכלל לא רוצים לחסל אותו, אז מה עושים עם התסמינים
    תודה ותבורך רבקה

  5. מרתק וחשוב.

    אין צורך לנקד את ה-ב', כי בעברית אפשר לבטא זאת על-פי הלטינית בחיריק (כשם שאנו מבטאות "מיקרוב" ולא "מַיקרוב").
    אולי כדאי אפילו לנקד אותהּ בחיריק.

    לעומת-זאת, כדאי לנקד את הו' השנייה בחולם, כדי שלא תיקרא בשורוק.

  6. אורי יקר,
    המשך לקרוא, לחקור ולהחכים אותנו, מחכה לכתבות שלך בשקיקה.
    תודה מקרב לב שוראנגיז

  7. […] הדפסה. פרויקט המיקרובַּיום (Microbiome) (כתב: אורי מאיר-צ'יזיק) עבודת המחקר שלי לתואר שני […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *